top of page

להיות זבוב על הקיר


 

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד רציתי להיות "זבוב על הקיר".

רציתי להיות זבוב על הקיר, כדי שאוכל לשמוע מה אחרים אומרים עלי,

מתוך רצון להשתפר, לדעת מה אני עושה, אומרת, חושבת, או איך אני מתנהגת ולהבין מה דורש ממני שיפור.

רציתי להיות במיטבי, להשתפר כל הזמן.

אני זוכרת את עצמי מתבוננת באחרים ואומרת לעצמי "כך.... אני אהיה..." או "כך..... אני לא אהיה".

כמעט בכל תחום....זוגיות....אמהות....משפחה....חברים....עבודה ...you neam it.

למשל, אני זוכרת את ארוחות ערב שישי, הדלקת נרות שבת, קידוש על היין וארוחה משפחתית סביב שולחן עמוס כל טוב ובשפע , וכמובן דג חריימה (נו, טוב אני מרוקאית)...מה שאני זוכרת בעיקר מהארוחות האלו זה את ההווי סביב השולחן, תמיד היה שמח ו"צחוקים",וזה למשל, משהו, שאמרתי לעצמי: "את זה אני רוצה בחיי".

לעומת זאת, היו דברים שבחרתי לא לקחת לחיי...למשל, כבת להורים מרוקאים "כעס " היה ועודנו רגש מאוד דומיננטי.... :-) ובגיל מאוד מוקדם החלטתי שאני רוצה להפחית מהנוכחות של הרגש הזה בחיי.

וככה גיבשתי לעצמי עוד הרבה תובנות-וזוכרת שאני מגבשת אותן עוד כילדה קטנה בערך סביב הגיל 8-9 שנים.

זו אני בת 7-8

כנראה, שאז הבנתי את מה שאני יודעת היום- שיש לנו בחירה!

יש לנו בחירה מה לעשות עם החיים שלנו!

יש לנו בחירה לנסות לשנות אותם- אני תמיד אומרת מקסימום תצליחי!

יש לנו בחירה איך לחשוב ואיך להתנהג!

יש לנו בחירה....................................!

ואז רעיון ההתבוננויות לא עבר לי , אלא שינה כיוון, במקום להסתכל החוצה על אחרים,

התחלתי להסתכל פנימה - אל תוך עצמי.

בודקת עם עצמי מה הייתי רוצה לשפר בי, מה עוד הייתי רוצה לעשות בחיי, מה אני עושה טוב ורוצה לשמור עליו, אלו מערכות יחסים הייתי רוצה לשנות לשפר ו/או לשחרר (גם את זה צריך לדעת) ואלו אנשים הייתי רוצה שיקיפו אותי.

הבנתי גם שכל הזמן יש לנו התמודדויות ואתגרים שמזמנים החיים ומאפיינים שלבים מסוימים שהגיל מביא איתו (למשל, התמודדות עם ילד בגיל ההתבגרות , ממש, אבל ממש לא דומה להתמודדות עם ילד בן 6)

מה שאומר שעלינו להיות כל הזמן עם "יד על הדופק" ולעדכן את הגירסה של עצמנו!

והיום רעיון התבוננויות שלי כבר שינה צורה (שינוי צורה זה לא רק במשחק פוקימון :-) ),

התחלתי להתחבר גם לחוקים רוחניים, שאומרים שהנשמה שלנו באה לעבור התפתחות, ובכל התנסות שאני עוברת בחיים אני מנסה לבדוק ולהבין "מה השיעור שלי" מה זה בא ללמד אותי?

היום אני לומדת להתבונן האם מה שארע בחיי היה אקראי או ממוען אלי.

אני כיום

אני מנסה להקשיב ל"מסרים" (ואני לא מתכוונת לקולות של חייזרים) שמגיעים אלי,

דוגמא למסר, בתחום הקריירה חשבתי להתמקד בהכשרת אנשי מקצוע (מאמנים אישיים, מטפלים וכו') בהתחלה זה עבד...עד שזה נתקע, וניסיתי שוב....ושוב נתקע....וניסיתי משהו אחר.....ושוב נתקע....

ולא הייתה בי התלהבות ולא הייתה בי התשוקה לעשייה ......ועצרתי להבין למה ?!!!

העצירה הזו עזרה לי להבין...שהתקיעות היוותה מסר שאולי כיוון העשייה שלי עדיין לא מדוייק. ועברתי תהליך, דייקתי את העשייה שלי והגעתי ל - להיות במיטבך! (מוזמנת ללחוץ על הקישור כדי להבין מה זה)

שזה מה שעשיתי כל חיי.............זה מה שהלכתי ללמוד.......רק שבדרך איבדתי את השביל ועכשיו עליתי עליו בחזרה, מחוזקת יותר.

אני מאמינה שגם אין מקריות- יכול להיות שהייתי צריכה לעשות את כל הסיבוב הזה-כדי לעלות על השביל מחוזקת ולכתוב לך את מה שאני עברתי ואת מה שאני מאמינה בו, כדי לאפשר לך להתבונן פנימה, להקשיב, לדייק אֶת המקום שאת רוצה להגיע אליו.

אז חשוב לי להגיד לך ש......

להיות במיטבך- זו בחירה!

להיות במיטבך -זה אפשרי!

אני באמת מאמינה שאנו ראויות לחוות אושר, אהבה והנאה בחיינו....ויש לנו אפשרות להגיע לשם,

אני לא אומרת שלא יהיו אכזבות, כישלונות ומעידות בדרך, יהיו בטח שיהיו! אני כן אומרת שתחושת ההחמצה והפספוס בחיים כואבת הרבה יותר מכישלון ואי-הצלחה!

אני אומרת תנסי-מקסימום תצליחי!

היום אני יודעת שאת ממש לא צריכה להיות זבוב על הקיר כדי להיות במיטבך, את רק צריכה ללמוד להקשיב לעצמך ולבחור לעשות אחרת!

בפוסטים הבאים אשתף על הדרך שלי ובכלים פרקטיים שגם תוכלי להשתמש כדי להיות במיטבך!

אוהבת.

 


255 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page