top of page

לשמור על האהבה לאורך זמן


אני אף פעם לא הבנתי למה עושים כזה סיפור מחג האהבה?

כשמגיע החג, אנשים נמצאים בטרפת למצוא מתנה יצירתית, יחודיית ומגניבה

ועושים מאמצים רבים להרשים ו"לטפח" את האהבה.

לעיתים קרובות, אני שומעת, שהמדד לאהבה תלוי במה "קיבלתי"....."ומה הוא נתן לי".

לא מזמן לקוחה סיפרה לי: " ביום אהבה רציתי לקבל זר פרחים גדול והוא קנה לי ספר"

כבר שנה היא נטחנת עם זה שהוא קנה לה ספר ולא פרחים..."וכמה פעמים אמרתי לו שאני אוהבת פרחים והוא לא מקשיב לי".

ו......אופס.....במקום לחגוג וליהנות ...."הזוגיות נכנסה לזירת מלחמות".

אז ככה, לדעתי, כדי לטפח את האהבה והזוגיות, יש להתאמץ, להשתפר ולחגוג אותה כל השנה.

והכי חשוב זה ללמוד את הדרך איך לטפח אותה...(תכל'ס זו טכניקה שאפשר ללמוד).

הדרך שעליה אני מדברת באה לידי ביטוי בסיפור ששמעתי לפני מספר שנים על זוג חלוצים שחי שנים רבות

בטבריה, וכנגד כל הסיכויים (הבדלי מוצא, השכלה, מצב סוציואקונומי) והתנגדות המשפחות, הם בחרו להתחתן וחיו באושר רב ובאהבה גדולה שנים רבות.

בבוא ימיה נשאלה האישה לגבי סוד אהבתם, וזו ענתה, כי כל חייה הייתה עסוקה בלהראות לאהובה את אהבתה אליו.

המשפט הזה נחקק בזיכרונו ומאז מלווה אותי ואני בהתכוונות ובהשתדלות להכניס אותו ולשמר אותו בחיי.

המשפט הזה למעשה אומר להשתמש בחיים בקלף "משנה כיוון"

קלף טאקי משנה כיוון

וזה הקלף שאני מציעה לך להשתמש בו כל השנה (לא רק בתחום הזוגיות).

מה המטרה של קלף "משנה כיוון" בזוגיות?

1. במקום להיות עסוקה במה הוא עושה שמוכיח את אהבתו אליך (הביא, קנה, עשה, אמר...)-

תתמקדי באיך ובאילו דרכים את מראה לו את אהבתך אליו.

2. במקום לראות במה הוא לא טוב- תתמקדי בדברים החיוביים שיש בו (ויש, בכל אחד יש)

3. במקום להאשים אותו ב..... ולנסות לשנות אותו- תתמקדי באחריות שלך ל.....ומה את יכולה לעשות אחרת.

(אגלה לך סוד, את לא באמת יכולה לשנות מישהו, חוץ מאשר את עצמך!)

4. במקום לדרוש ממנו להתנהג בצורה מסוימת- תבדקי אם את בעצמך מצליחה ליישם את הבקשות שלך.

זה נשמע פשוט.........אבל זה ממש לא!

זה דורש הקשבה, מודעות ואחריות ברמה היומיומית- וגם התמדה שהופכת את הטכניקה עם הזמן לדרך חיים, שלא כרוכה במאמץ!

ואפרופו אהבה וזמן..... הנה משל / הכותב אינו ידוע.

"פעם אחת התגוררו על אי כל הרגשות: שמחה, עצב, ידע, וכל השאר, כולל אהבה.

יום אחד הגיעה הודעה לרגשות, שהאי עומד לשקוע. כולם תיקנו את הסירות שלהם ועזבו את האי.

האהבה הייתה היחידה שנשארה.

האהבה רצתה להיות עד הרגע האחרון, וכשהאי כבר כמעט שקע לגמרי, האהבה החליטה לבקש עזרה.

היא פנתה לעושר שעבר לידה בסירתו הגדולה ושאלה: "עושר, האם תוכל לקחת אותי אתך?"

העושר ענה: "לא, אינני יכול. יש כסף וזהב רב בסירה. אין מקום בשבילך כאן."

האהבה החליטה לבקש מהגאווה שעברה גם היא בספינה יפיפייה: "גאווה, בבקשה עזרי לי!"

ענתה הגאווה: "אינני יכולה לעזור לך, אהבה. כולך רטובה וזה עלול להזיק לסירה שלי".

האהבה בקשה גם את עזרתו של העצב: "עצב, הרשה לי ללכת ביחד אתך."

ענה העצב: "הו… אהבה, אני כל כך עצוב שעלי להיות לבדי!"

האושר שחלף על פני האהבה היה כל כך מאושר עד שאפילו לא שמע את האהבה קוראת לו בבקשת עזרה .

לפתע נשמע קול, "בואי אהבה, אני אקח אותך." היה זה ישיש.

האהבה הרגישה כל כך מבורכת ומאושרת עד שהיא שכחה אפילו לשאול את הישיש לשמו.

כשהגיעו ליבשה, הישיש הלך לדרכו.

האהבה הבינה עד כמה גדול חובה לישיש, ושאלה ישיש אחר, היה זה הידע, "מי עזר לי?"

ענה הידע: "היה זה הזמן".

"זמן?" שאלה האהבה. "אך מדוע הזמן עזר לי?"

הידע חייך ובחכמתו העמוקה ענה, "בגלל שרק הזמן מסוגל להבין עד כמה נפלאה היא האהבה."

ואני מאחלת לכם אהבה כל הזמן :)

(ודרך אגב, אם נשנה כיוון-הפוסט מיועד לשני המינים) :-)


132 צפיות0 תגובות
bottom of page