top of page

איזה מרכיב התגלה כנחוץ ומשמעותי בימים קשים?

עודכן: 9 בדצמ׳ 2023

האם עמדת פעם במצב מסוכן או חווית סכנת מוות?

מה הרגשת?

למי פנית לעזרה?

אני כן.


פעם אחת בהיותי בת 6-7 שנים מעדתי והחלקתי לבאר עמוקה... וממש ברגע האחרון, בשבריר השנייה תפסו אותי. ניצלתי.

לא היה לי כל הסבר למהירות התגובה איך בשבריר שנייה המבוגרים שהיו בסביבה אחזו אותי בשתי ידיי.

ההתנסות הזו מגיל צעיר גרמה לי להאמין שהיה כוח עליון ששמר עלי.


פעם אחרת בהיותי בת 15 ניצלתי מהתרסקות של רכב לתוך תהום. זו הייתה נסיעה משפחתית. הרכב איבד את הבלמים ותוך כדי שהוא תפס תאוצה בירידה חדה ומפותלת, עברה בי המחשבה שזה יומי האחרון. פניתי לאלוהים לעזרה. בשבריר שנייה האוטו נתלה על גזע עץ צעיר שעמד בצד הדרך ונעצר. לאף אחד לא היה הסבר איך "הקיסם" הזה עצר גוש מתכת. ניצלנו. בנס.

החוויה הזו חיזקה את האמונה שלי בכוח עליון.


אני יכולה להעיד על עצמי, שאני אדם מאמין לא במובן הדתי.


הרעיון של להיות אדם מאמין כזה, מתקשר לתפיסת עולם רוחנית שאני דוגלת בה. תפיסה זו טוענת שלאדם יש נשמה שהיא נצחית, ובכל פעם היא מתגלמת בעולם הפיזי בגוף אחר כדי לעבור שיעורים ותיקונים שהיא קיבלה על עצמה בעולם הרוח.

ברגע שהנשמה מתגלמת בגוף הפיזי, היא לא זוכרת את השיעורים שהיא בחרה לעבור.

לפי תפיסה זו התפקיד שלנו בעולם הזה הוא להיות בהקשבה לחוכמה הגבוהה, לאינטואיציה, כדי לזהות את הדרך שבאנו לעשות כאן ולנוע לכיוון של התפתחות, שיפור מתמיד ועשיית הטוב לעצמנו, לאחרים ולעולם. המחשבה שיש לנו פה עבודה על מנת לשפר את עצמנו יוצקת לחיינו משמעות.

אני מאמינה שלא באנו לכאן כדי לסבול, לעבוד קשה, לשלם חובות, להתעמת עם אחרים ואחרי כן להיעלם מהעולם ללא תכלית. חייבת להיות כאן מטרה גבוהה ומשמעותית יותר.

על מנת לזהות אותה עלינו לתת תשומת לב למה שקורה סביבנו, בתוכנו, לסיטואציות, למצבים, לאתגרים, לדינאמיקה במערכות יחסים, לכאב רגשי או פיזי.

תפיסת עולם כזו הופכת אותנו לאנשים ערניים ורגישים לעצמנו, לאחרים ולסביבה, לטבע, כמו הקשבה לים, לשמש, לציוץ הציפורים, עד שנוכל להתפעל מיופיו של הטבע ולהיות ערים לידע ולמסרים שהוא מעביר אלינו.

השבוע ראיתי צילום ברשת החברתית, של שמיים והעננים יצרו, כביכול צורה של מגן דוד. מראה זה ריגש אותי וגרם לי להתפעל ממנו ולהעניק לו משמעות.






צילום התמונה והסרטון: קורל ואזנה







מיד שלחתי את התמונה לבן שלי שיתלהב גם, אך הוא לא הבין ממה התלהבתי.

זו דוגמא קטנה לאיך תפיסת עולם יכולה לתת משמעות לדברים גם הקטנים והפשוטים ולגרום לנו להתפעל מהם.

לא צריך הרבה כדי להרחיב לנו את הלב. זה הופך אותנו "לאנשים עשירים" כי כל דבר קטן יכול לשמח אותנו.

יכול להיות,שזה היה באמת סתם, ואם אני מסתכלת על זה ככזה אני מונעת מעצמי התלהבות, התפעלות ואולי קבלת מסר.


בארה"ב נערך מחקר בשנת 2005 בקרב אלכוהוליסטים.

המחקר בדק מה המרכיב שעזר לאלו שנגמלו מאלכוהול לעשות את השינוי ולהתמיד בו במשך זמן רב. החוקרים לא ממש אהבו את התוצאה שהתקבלה. המחקר גילה שהמרכיב העיקרי שעזר לנגמלים לעשות את השינוי היא האמונה באלוהים.


לאחר תקופת הקורונה ב- 2021 נערכו מחקרים שבדקו מה עזר לאנשים להתמודד עם התקופה המאתגרת וגם כאן נמצא שאמונות דתיות או רוחניות עודדו בריאות נפשית והתמודדות חיובית עם המצב.


אז מה הכוח שטמון באמונה הדתית /הרוחנית?

אמונה דתית או רוחנית יכולה לספק לאנשים תחושה של ביטחון, נחמה ותקווה במצבים קשים, מאתגרים ומסוכנים. בכך שיש כוח גדול יותר ששומר עליהם, הם לא לבד בהתמודדות עם קשיים ואתגרים. האמונה מעניקה משמעות לחוויות בכך שהיא מספקת הבנה שהקשיים הנוכחיים הם חלק מתוכנית גדולה יותר ושהדברים ישתפרו בסופו של דבר, היא משרה תחושה של תקווה ואופטימיות.

לעומת זאת, אנשים חסרי אמונה שחושבים שקשיים ואתגרים הם עניין מקרי, ארעי או חוסר מזל, יתמודדו עם שאלות על משמעות החיים ותכליתם, במיוחד במצבים מאתגרים ויחוו מולם תחושות חוסר אונים, ריקנות ובידוד. אין להם "כוח גדול" שיבוא לעזרתם כשהם במצוקה, במיוחד אם אינם מאמינים שיש ביכולתם להתמודד עם המצב בכוחות עצמם.


חשוב לי לציין שתגובות של אנשים למצבים קשים ומסוכנים הינן אינדיבידואליות ביותר, וההשפעה של אמונה או היעדרה עשויה להשתנות במידה רבה. עם זאת מחקרים רבים מראים שאמונה רוחנית עשויה להיות משאב שיכול להיות קשור להתמודדות יעילה, לחוסן ולהחלמה מפני שהן מסייעות לאדם לפרש אירועים שליליים כאלה כהזדמנות לצמיחה, או כזמן של הכנה לדברים טובים יותר שיבואו.

אני מחזיקה באמונה רוחנית זו.

נכון אמונה זו אינה ניתנת להוכחה או להפרחה. אך גם לא ניתן להוכיח את זו הגורסת ההפך.

לכן יש כאן בחירה, ואני מצדדת בזו המעניקה לי ערך ומשמעות לחיי, בזאת המעודדת אותי להיות אדם טוב יותר, לעשות טוב לאחר ולהפיץ את הטוב בעולם.

בעבר, כששיתפתי חברה בתפיסת עולמי, היא הגיבה ברתיעה ואמרה, "אני לא בקטע של רוחניות". עניתי לה בביטחון, בלי להתנצל, שעבורי רוחניות אינה קטע, היא דרך חיים.


גם בתקופה זו, עברנו שואה שנייה ואנחנו עדיין שרויים בתוך האירוע והטראומה, האמונה מקלה ומנחמת אותי.

קשה לי לחשוב שכל הכאב, הסבל, האנשים היקרים שאיבדנו היו לשווא. קשה לי לחשוב שמתוך החושך הזה לא יעלה האור.

כדי שהאור יעלה, אני מתמקדת בניסיון להבין מה קרה פה?.

מה זה בא ללמד אותי כאדם פרטי?, מה זה בא ללמד אותנו כעם? מה זה בא ללמד את העולם?


רב הנסתר על הגלוי.

יש כאן תמונה הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו רואים. התשובות שנאסוף לשאלות שנשאל יהוו את חלקי הפאזל של התמונה הגדולה.


החוקרים שלנו מהמחקר הראשון לא גילו התלהבות מהתוצאה שהתקבלה אך סיכמו:

"שנראה שלאמונה יש מרכיב מכריע בהתמודדות עם מצבים מאתגרים. לא חייבים להאמין באלוהים, אך דרושה היכולת להאמין שדברים ישתפרו".


אני מזמינה אתכם להתחיל בלהאמין שהדברים ישתפרו!


שיתוף קטן, אחרי שסיימתי לכתוב בלילה את הפוסט הזה, שלחתי לקורל ואזנה בקשה להשתמש בצילום שלה, לפני שאני מפרסמת.

בבוקר התעוררתי לפוסט של חברה שהשתתפה בעצרת תמיכה בישראל של הקהילה היהודית בקנדה, שהתקיימה באוטווה, ובזמן העצרת ירד שלג, פתיתי השלג שנחתנו על בגדי וראשי האנשים קיבלו צורה של מגן דוד, הם כל כך נפעמו מהתופעה שמיד החלו להעביר בקבוצת הווטסאפ שלהם צילומים (מצרפת מקבץ. אין לי למי לתת קרדיט לצילומים כי זה אוסף אך קיבלתי אישור מאחת המארגנות)






פתיתי שלג בצורת מגן דוד. צילומים של חברי הקהילה היהודית בקנדה



,ואני שואלת אתכם

?איך אפשר לא להתלהב ולהתפעל

:) ?איך אפשר לא לראות בזה מסר


בסוף יהיה טוב!

שיהיה חג חנוכה שמח.

חג של ניסים גלויים

ובשורות טובות.


באהבה דורית



מקורות השראה:

Coppola. I., Rania, a., parisi,R. & Lagomarsino, R. ( 2012). Spiritual Well-Being and Mental Health During the COVID-19 Pandemic in Italy. Front. Psychiatry, 01 April 2021.


 Laudet, B.A., Morgen, K., & White, L.W. (2006). The Role of Social Supports, Spirituality, Religiousness, Life Meaning and Affiliation with 12-Step Fellowships in Quality of Life Satisfaction Among Individuals in Recovery from Alcohol and Drug Problems. Alcohol Treat Q. 2006; 24(1-2): 33–73.


דוהינג, צ. (2013). כוחו של הרגל. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן.



109 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page